פסק-דין בתיק תע"א 2325-09

תביעה זו עניינה תשלומי מענק פרישה, דמי הבראה, פדיון חופשה ופיצויי הלנה.

רקע עובדתי

1.         התובע שימש כיו"ר המועצה הדתית ערד החל מיום 13.11.99 ועד ליום 2.5.04.

2.         התובע סיים את תפקידו בשל החלטת ממשלה בעניין המועצות הדתיות.

3.         ביום 2.3.05 הודיע מנכ"ל משרד ראש הממשלה לתובע, כי אין הוא זכאי לתשלומי גמלאות אלא לתשלום מענק בשיעור של 18% מהמשכורת האחרונה במכפלת 90 חודשי כהונתו. הצדדים לא חלקו על כך שסכום המענק כעולה מהודעה זו עומד על סך של 489,904 ש"ח נכון ליום 2.5.04 (נספח 1 לכתב התביעה).

4.         התובע טוען כי זכאי הוא לתשלום מענק הפרישה במלואו בתוספת פיצוי הלנת שכר, לתשלום בגין פיצויי הלנה בעבור אי תשלום הפרשות לקרן השתלמות במועד וכן לדמי הבראה ולפדיון חופשה.

5.         הנתבעת טוענת כי התובע קיבל חלק מתשלומי מענק הפרישה; כי אין הוא זכאי לתשלומי הלנה כלל, וכי בהיותו נבחר ציבור אין הוא זכאי גם לדמי ההבראה. עוד טענה הנתבעת כי התובע אינו זכאי לתשלומי פדיון חופשה.

מענק הפרישה

6.         הצדדים לא חלקו על כך כי התובע זכאי למענק פרישה בסך של 489,904 ש"ח (ת/19; עדותו של מר ברוז'ק עמ' 12 שורות 9-10 לפרוטוקול). הצדדים גם לא חלקו על כך כי זכאותו של התובע קמה ביום 2.5.04.

7.         אין מחלוקת שלאחר סיום עבודתו, שולמו לתובע סכומים מסוימים אולם בעוד שהתובע טוען כי תשלומים אלה בוצעו על חשבון שכר עבודה שהנתבעת היתה חייבת לו, טוענת הנתבעת כי תשלומים אלה בוצעו בחלקם על חשבון הזכויות הנתבעות על ידי התובע במסגרת הליך זה.

לא מצאתי כי טענות התובע בעניין זה נסתרו. משלא היתה מחלוקת כי במועד סיום עבודתו, היה התובע זכאי לסכומים ניכרים העולים על הזכויות הנתבעות בהליך זה וכי אלה שולמו לידיו טיפין טיפין, על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח מהם הסכומים ששולמו על חשבון זכויות המגיעות לתובע והנתבעות במסגרת הליך זה. כאמור, הנתבעת לא הרימה נטל זה. משכך, דין טענתה זו להידחות, למעט בכל הנוגע לתשלומי קרן ההשתלמות כמפורט להלן. לפיכך, זכאי התובע לתשלום מענק הפרישה במלואו.

8.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה - האם זכאי התובע לפיצויי הלנה בגין תשלום זה שלא היתה מחלוקת לגביו אלא שלא בוצע במועדו. לטענת התובע, משלא היתה מחלוקת כי זכאי הוא לתשלום ולא קיבלו במשך תקופה ארוכה על אף שפנה שוב ושוב בבקשה לקבלו, זכאי הוא לתשלום פיצויי הלנה בגינו.

מנגד, טענה הנתבעת כי בהיות התובע נבחר ציבור, אין הוא זכאי כלל לתשלומי פיצויי הלנה; כי בהתחשב במצבה הכלכלי של הנתבעת וזאת מטעמים שאינם תלויים בה, אין התובע זכאי לפיצויי הלנה מעבר לתשלומי הצמדה וריבית; וכי מקום שבו עומד לנבחר ציבור הסדר נדיב לתשלום זכויות אין לקבוע שהוא זכאי להינות מזכויות הנתונות לעובד מן השורה כגון פיצויי הלנה.

9.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי כי התובע זכאי לתשלום פיצויי הלנה בגין מענק הפרישה ובוודאי שלא בשיעורם המלא. יודגש, כי אף שהתשלומים המשולמים לנבחר ציבור משולמים לכאורה בהתאמה לזכויות המשולמות לעובדים (שכר, מענק פרישה), אין זהות מוחלטת בין השניים.

בית המשפט בעליון בשבתו כבג"צ  בפרשת סרוסי קבע  כי -

"למונחים "עובד" ו"מעביד" אין מובן אחד ויחיד, החל בכל חלקי משפט העבודה. מובנם של מונחים אלה משתנה עם ההקשר החקיקתי שבו הם מופיעים"

'לשון אחר: אין הגדרה אחת ויחידה אשר משמשת אמת מידה לקביעת יחסי מעביד-עובד, אלא קיימות הגדרות רבות ומגוונות, הכול בהתאם להקשר הדברים, בו מתעוררת השאלה. על ^-כן תהא זו תופעה טבעית, כי פלוני ייחשב כעובד לצורך חוק אחד, אך לא ייחשב כעובד לצורך חוק אחר"(ע"א 502/78, 515, 79/79 מדינת ישראל נ' ניסין ואח').

... מקובל עלינו, כי נקודת המוצא לבחינה ולעיון תהא המשמעות המושגית של המושגים "עובד" ו"מעביד". אך זוהי נקודת מוצא בלבד. יהא עלינו לשנות מהגדרה זו - להוסיף עליה או לגרוע ממנה - על ^-מנת להגשים את התכלית המונחת ביסוד ההסדר הסטטוטורי. "

(דנג"צ 4601/95 סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב(4) 817, 833-834) .